אלדפע / התשלום

פי אלעַאצְמֵה אורשלים אלקֻדְס מַוְג'וּדֶה א(ל)גַ׳אמְעַה (א)לעִבּריה. הֻנאכּ תְעַלַﬞם    טַאלֵבּ סטודנט שאטר ואסמו לאון. 

כל יום תְעַלַﬞם לַחַדّ (אל)ליל וכּאן יִרְגַ'ע  (והיה חוזר) לבּיתו ג׳וֹעַאן עַטְשאן ותעבאן.  היכ יום, בעד יום. ואחד מן אלאיאם צאר ינזל תַ'לג' התחיל לרדת שלג וכל אלנאס 

  ריג'עו אוואם לביתהם.

לאון ריג'ע לביתו מִתאח'ר (מאוחר), כמאן מרה ג׳וֹעַאן ושאפ אלתלאג'ה פי ביתו 

פַאצִ׳יה (ריק) ומפיש אכל ולא אישי . הו ניזל ברה מן ביתו, ליאנו כאן בידו ישתרי אישי מן מטעם או דוכאן , בס כולהם כאנו מְסַכַּﬞרין.  לאון ראח  אוואם  לביתו  ופכר יטלוב מן ג'ארו אכל.

דק (דפק) על באב ג'ארו, ובינת אלג'אר פתחת אלבאב. אלטאלב כאן מדהוש וטלב

בס כובאית מיי.   בינת אלג'אר, עומרה מוש אכתאר מן עשרה סנין, קאלת לו ידחל

לביתה ויקעוד קריב מן אלדַפַّאי (תנור חימום במדוברת) ובעדיין ג'אבת כובאית מיי וכובאית חליב סוחן וצחן מע תלאתה כֻּראת שוכולאטה. לאון אכל ושירב וכאן מבסוט וסאל "קדיש לאזם אַדְפַע" (כמה אני צריך לשלם) ?  אלבינת ג'אובתו : ואללה אישי, אבוי עלמני  אִנו נְכּוּן(שנהייה) דַאיְמַן כֻּרַמַאא (נדיבים).  "

  לאון קאל לה שוכראן גַ'זילאן וריג'ע לביתו שבען, בס זכאר פי קלבו איסם אלבינת , זהרה חמיד.   פאתת כתיר סנין (שנים רבות עברו), ולאון צאר דכתור פי מוסתשפא כביר. 

  ואחד מן אלאיאם לאון כאן מְנַאוֵבּ (תורן) פי אלליל וסימע אִנו פיה מושכילה מע

 ואחדה עיאנה  ואיסמה זהרה חמיד, ולאזם תעמל עמליה (ניתוח).

לאון כאן טביב גַ'רַّאח (רופא מנתח) מניח . אלעמליה נג'חת, ואלסת בעד אוסבוע כאנאת מע צחה מניחה. זהרה ח'אפת מן אלחסאב (החשבון) ליאנו היי יתימה ופקירה. זהרה פתחת אלחסאב ושאפתאנו מכתוב היכ : האדא אלחסאב דֻפִע (שולם) בכובאית חליב סוח'ן וכראת שוכולאטה….

 

בבירה ירושלים יש אוניברסיטה עיברית . שם היה סטודנט מצטיין ושמו לאון.
כל יום נסע לאוניברסיטה ולמד ונשאר עד הלילה.וחוזר לביתו רעב צמא ועיף.
כך כל יום ויום אחרי יום. יום אחד התחיל לרדת שלג וכל האנשים חזרו מהר לביתם.  לאון הגיע לביתו מאוחר פעם נוספת רעב , וראה שהמקרר בביתו ריק.
ואין אוכל . הוא ירד מביתו כי רצה לקנות משהוא במסעדה או דוכן, אך כולם היו סגורים. לאון חזר מהר לביתו וחשב לבקש משכנו משהוא לאכול. דפק על דלת שכנו ובת השכן פתחה את הדלת. הסטודנט לאון היה נבוך וביקש כוס מים . 
בת השכן שגילה לא יותר מעשר שנים , אמרה לו שיכנס וישב ליד תנור החימום
ואחכ הביאה כוס מים וכוס חלב חם וצלחת עם שלושה כדורי שוקולד. לאון אכל והיה מרוצה , ושאל כמה ישלם ? הבת ענתה : שום דבר . אבי לימד שנהיה תמיד נדיבים . לאון הודה לה מאד וחזר לביתו שבע. אך זכר בליבו את שם הילדה זהרה חמיד.  שנים רבות חלפו , ולאון הפך להיות רופא בבית חולים גדול.
באחד הימים לאון היה תורן בלילה ושמע שיש בעיה עם חולה ששמה זהרה חמיד
וצריך לבצע ניתוח.  לאון שהיה רופא מנתח טוב  ביצע והניתוח הצליח. והאישה 
כעבור שבוע היתה עם בריאות טובה.   זהרה פחדה מאד מהחשבון כי היתה יתומה ועניה .  היא םתחה את החשבון וראתה כך : חשבון זה כבר נפרע עי כוס חלב חם וכדורי שוקולד….