תפריט
מן זמאן פי ואחד אל דול כאנת ג'מעאה יהודיה זע'ירה, יעני תנעשר עילת.
למא אל חאכם מאת , טלבו מן אל ג'מעאה יהודיה פי אל עאצמה , יבעתו להם חאכם
יחאל (ישאר) מעאהום ויעלמו מינו כל עאדת (מנהגי) אל דין.
בעד אושבוע איג'א אל חאכם אלג'דיד, ואינתקאלו כלהם פי אלכניס (בית כנסת)אל חאכם שאפ בס אחדעשר עילת, וסאל ען אל עילה אל תנעש. אל ראיס ג'ואבו אינו אל זלמה מוש מניח, דיימאן סכראן וכאן ברה מן אלג'מעאה.
פי ואחד אל איאם, ראחו אל חאכם מע אלראיס, ישופו ויעימלו זיארה פי אלמדינה.
פג'אתן שאפו זלאמה עלא אלארד, מיטל נאם , ימכן עיאן , ימכן מאת. אלחאכם כאן מדהוש, ואל ראיס קאלו, האדא אל זלמה אל תנעש. הו מוש מניח, דיימאן בשרב
ודיימאן סכראן, וכמאן עזם ניסואן לביתו. אל חאכם טלב ירוחו לבית אלסכראן
ויחכו מעא מרתו. מרתו סימעה שו צירה וקאלת: ג'וזי מסכין, הו זלאמה מניח
קאלבו מן דהב , בידו יצלח אל עאלם. למא שאפ אלשבאב בשרבו משרובאת
רוחיה (משקאות חריפים), אחד מינהם וג'אב להום אכתר מסארי, ליאנו ביערפו
האדא מוש כוייס להום. וכמאן למא שאפ מרה (אשה) ג'רחה (פצועה) טלב מינהא
תרוח מעו לביתנא ואנא אסעאדה. היכ הו , זלאמה כרים. (נדיב)
אלראיס ואלחאכם רכדו אוואם ואחדו אל זלמה למוסתשפא והונכ טלבו יסאמחהום
(יסלח להם), האדא א ראיי אלמטל, מן בערפ , בערפ, ומן מא בערפ יקול כף עדש…
מזמן, באחת הארצות , היתה קהילה יהודית קטנה. בת שתימעשרה משפחות.
כאשר החכם מת ,ביקשו מהקהילה היהודית בעיר הבירה שישלחו להם חכם
שישאר איתם וילמד אותם את מנהגי הדת. כעבור שבוע הגיע החכם החדש
וניפגשו כולם בבית הכנסת. החכם ראה רק אחד עשר משפחות ושאל על המשפחה השתיים עשרה . ראש הקהילה ענה לו שהאדם לא טוב ,תמיד שיכור , והוא מחוץ לחבורה.
יום אחד הלכו החכם וראש הקהילה לראות ולבקר בעיר , ופתאום באחד הרחובות
ראו אדם שוכב על הרצפה, אולי ישן אולי חולה ויתכן מת. החכם המום , וראש הקהילה אומר לו ,זה האיש החסר, הוא אינו טוב , תמיד שותה ותמיד שיכור
וגם מזמין נשים לביתו. החכם ביקש שילחו לבית האדם וישוחחו עם אישתו.
אישתו שמעה מה קורה ואמרה :בעלי מסכן, הוא אדם טוב, ויש לו לב זהב
הוא רוצה לתקן את העולם, כאשר רואה צעירים שותים משקאות חריפים
לוקח מהם ונותן להם יותר כסף כי הוא יודע שזה גרוע להם. ובנוסף כשראה אישה
פצועה , ביקש ממנה שתתלווה אליו לביתנו ושאני אעזור לה, כך הוא ,אדם נדיב.
ראש הקהילה והחכם רצו ולקחו את האדם לבית החולים ושם ביקשו שיסלח להם
זאת לפי הפתגם , מי שיודע יודע , ומי שלא יודע יגיד כף עדשים…