פי מצר. כתיר יהוד סאכנו פי אלקהרה וכתיר סאכנו פי מדינת אלכסנדריה. מוריס   אישתע'ל פי מחל כביר פי מדינת אלקהרה ואילו שבעה טואביק וכאן אישמו סיקורל,.מוריס    כאנת אל מודיר פי טאבק אל ארבעה, וביע כול אישי לאזם לתחות

 ופוואט, ומנאשפ ובראדי (וילונות) וכתיר מלאבס.  מעא  מוריס כאן ואלד זע'יר

 שו עמרו עשרה סנין ואישמו סלים. הו סעאדו  ל מוריס, אחד בדאעה ג'דידה 

(סחורה חדשה) וג'אב בדאעה שו לאזם מן אל מחסן , פאתח אל חאג'ז לוקפ אל סיאראת וסאכר אל חאג'ז וכמאן ינדפ אל טאבק, היכ סלים תעלם אל צנעה וצאר שואי שואי צינאעי (מקצועי) פי סנה 1956 כאנת חארב בין איסראיל ובין מצר,

(חרב אל סואץ) ואל חכומה אל מצריה קאל לכל אל יהוד יטלעו ברה מן מצר פי טרפ

(תוך פרק זמן) עשר איאם, מעא בס ואחד סאנדוק מוש אכתר מן עישרין קילו ושואי מסארי. כל אל יהוד דשרו ביתהאם וסאפרו מעא באבור לפרנסיה, ובעדיין לאיסראיל.  פי איסראיל , תע'ייר (שינה) מוריס  אל צנעא וצאר יכון מואטפ (פקיד)

ואישתע'רית כתיר סנין.

בעד ארבעין שנה, ראח מוריס מעא צאחב וריג'עו לאלקהרה ושאפו הון והונאכ.

בעדיין ראח מוריס וטילע לסיקורל לטאבק אל ארבעה ,ובידו ישופ שו צירה מעא אל שע'ל הו אישתע'ית כתיר סנין..  פג'אתן סימע  מוריס  ואחד זלאמה ציח.: חואגה   מוריס ,  ,חואגה מוריס, ואג'א לעינדו זלאמה חילו טאויל, לאבס בעדאלה וקאל לו :

כיף חאלק יא מוריס ? אנא סלים אל זע'יר, אנא תעלמתי מינכ, ואליום אנא אל מודיר פי הי אל טאבק… תעאל נאכל מעא בעד  וקול לי כיף אינת.

סיפור אמיתי על העם היהודי.- מאת ניסים אשכנזי.

במצרים חיו שנים רבות יהודים. חלקם בקהיר וחלקם באלכסנדריה . מוריס עבד

 בבית מסחר גדול בקהיר ויש לן שבע קומות ונקרא סיקורל. מוריס היה מנהל הקומה הרביעית ומכר כל מה שצריך למיטות , ומגבות ווילונות והלבשה.

עם מוריס עבד נער בן עשר שקוראים לו סלים.הוא עזר למוריס לקח סחורה חדשה והביא סחורה מהמחסן, פתח את המחסום לחניית מכוניות וסגר אותו  וכן ניקה את הקומה , כך למד את המקצוע ולאט לאט הפך להיות מקצועי.

בשנת 1956 היתה מלחמה בין מצרים וישראל (מלחמת סואץ) והממשלה המצרית דרשה שהיהודים יעזבו את מצרים תוך עשרה ימים עם מזוודה בת עשרים קילו ומעט כסף. היהודים עזבו את בתיהם ושטו באוניה לצרפת ואחר כך עלו לישראל. בישראל מוריס שינה את מקצועו והפך להיות פקיד. ועבד שנים רבות

אחרי ארבעים שנה הלך מוריס עם חבר וביקרו במצרים. ראו פה ושם ואחכ הלך מוריס לבקר בסיקורל , ועלה לקומה הרביעית ,ורצה לראות את המקום שעבד בו שנים רבות,  פתאום שמע קול קורא:אדון מוריס , אדון מוריס, ומגיע אליו גבר נאה 

גבוה , לבוש חליפה , ושואל אותו, מה שלומך אדון מוריס, אני סלים הקטן, אתה לימדת אותי הכל , ואני היום מנהל הקומה…. בא נאכל יחד וספר לי הכל.