חיכאיה מעא נוכתה

מן זמאן פי פתרת אלעוסמניה ואלבריטנייה, כאן פי פלשתין קטר ואסמו "תריין אלמרג' " (רכבת העמק)  .  האדי אלתריין ספר שוואי , שוואי, מוש בסורעה, ומן כאן בידו יקטפ זהור, ינזל וירג'ע מע אלזהור ללתריין.

כתיר סוכאן ספרו פי האדא אלתריין, ליאנו מעאו אג'ו לסוריה וכמאן למכה ומדינה.
כול אלמוסלמין מן אישראיל עימלו אלחאדג' א-ראי אלדין.
פי האדא אלתריין ספרו כתיר עומל (פועלים) מעא אלאדואת (כלי עבודה) ומן אלחוקול פלאחיין מעא חודרה ופואכה ,וחיואנאת, יעני ג'אג'את וחירפאן, וכמאן בכיתאת (חבילות) ושנתאת,  היכ אלתריין כאן ויסחה כתיר  צות קוי (רועש) ותחררכ
כיפ מרג'יחה (נדנדה)
פי ואחד מן אלאיאם עילה ואחדה מן עפולה ספארת למדינת חיפה, ועימלו זיארה
פי אלמדינה וכמאן פי בית אלצחאב.  
פג'ואה אלאיבן אלכביר חאסס עיאן, המ רכדו אוואם ללמוסטשפה ובעד סעהתיין קאלו הונאכ אינו אלאיבן מאת.  אחדו אלאיבן ללקטר עשאן יג'יבוהו לקבר פי עפולה.  חטו אלמאיית פי וגון (קרון) אלבכיתאת וקעדו פי וגון אלנאס.
מן אלחררכה ואלצואת (תזוזה וקולות) אלולאד כאן בפיק. ראח ודואר עלא עילתו
ושאפ מוש מאוג'ודה, ראח וקאעד עלא כורסי כאן פאדי.
למא אג'ית אלקטר פי עפולה, דוארו עלא איבן אלמאיית ומא בשופתהוא. ניזלו מן אלקטר למחתה ושאייפין לשמאל ולימין, ימכן יג'בו אלמאיית ברה מן אלקטר.
פג'ואה אלאום  שאייפה איבנה ניזל מן אלוגון אלאאחר ומאשי ללמחתה. 
אלאום צארת תצאייח: יא איבני , יא איבני, אינת ג'ית ענדי אוו אנא ג'ית ענדכ ?….
מזמן בתקופה העותומנית והבריטית היתה בפלשתינה רכבת שנקראה רכבת העמק. רכבת זו נסעה באיטיות ולא במהירות. ומי שרצה לקטוף פרחים ירד וחזר עם הפרחים לרכבת. הרבה תושבים נסעו עם הרכבת הזו כי איתה הגיעו לסוריה וגם למכה ומדינה. כל המוסלמים עשו את החדג' עפי הדת. (עליה לרגל)
ברכבת זו נסעו פועלים רבים עם כלי עבודה ופלחים מהשדות עם ירקות ופירות
ובעלי חיים, זא תרנגולות וכבשים וכן חבילות ומזודות, כך שרכבת זו היתה מלוכלכת מאד , מרעישה וזזה כמו נדנדה.
באחד הימים משפחה מעפולה נסעה לחיפה לבקר בעיר וגם חברים, לפתע הבן הגדול חש ברע והם רצו לבית החולים. כעבור שעתיים הודיעו שם שהחולה מת.
לקחו את הבן לרכבת על מנת לקוברו בעפולה. הניחו אותו בקרון החבילות, והלכו לשבת בקרון הנוסעים.  מהתזוזות והרעש התעורר המת והלך לחפש את משפחתו ולא מצא אותה. הלך וישב במקום פנוי.
כשהיגיעה הרכבת לעפולה,חיפשו את הבן המת בקרון החבילות ולא מצאו אותו.
ירדו מהרכבת לתחנה ומסתכלים שמאלה וימינה, שאולי יוציאו את המת החוצה.
פתאןם האמא רואה את בנה יורד מהקרון האחרון וצועד לעבר התחנה
האם התחילה לצעוק, בני , בני, האם אתה באת אלי ? או אני באתי אליך?….