ואחד מן אל איאם, למא איברהים כאנת ליסה זעיר, יעני עשרין סנה, ראח איתאקל

ב (אל) אואל מרה מעא אניסה שו עומרה תמאנתעשר שנה, ןאישמה נאדיה.

בעד איתאקלו ,ראחו למטעם שארקי ואכאלו וג"בה לזיזה ושירבו עסיר תמר הינדי

ובעדיין שאפו פילם פי סינמה קריב מן מרכז אל מדינה.

למא חלאסו ישופו אל פילם, צארו ירג"עו לבית נאדיה. אל סיעה כאנת אחדעש

ב (אל ) מסא. אבוהא לנאדיה טאלב מינה אינו תירג"ע קבל אל סיעה תנעש.

למא אג"ו לביתהא חט איברהים דהרו עלא אל באב אל עימארה, יעני (א)תכל

(נשען)  וצאר יחכי מעא נאדיה. אישמעי יא נאדיה, בידי ארוח לביתי סעיד, קולי

איזה אינתי מבסוטה מיני וארוך כמאן מבסוט. 

קאלת נאדיה: יא איברהים, שוואי שוואי , ניחנא מעא בעד בס יום אל אואל, איסתנא ובעדיין בנשוף.והיכ אחכו ואחכו. פג"ואאה, אוחתה לנאדיה , פתאחה

אל באב וקאלת:  יא נאדיה קולי לצאחבק אינו אינתי מבסוטה מינו והיכ יוקף

(יפסיק)מן ילחצ עלא זר (כפתור) אל אינטרקום…

באחד הימים כאשר איברהים היה עדיין צעיר זא בן עשרים שנה , הלך לפגוש בפעם ראשונהנערה שגילה שמונה עשרה שנים , וקוראים לה נאדיה. אחרי שנפגשו הלכו למסעדה מזרחית ואכלו ארוחה טעימה ושתו מיץ תמרים וראו סרט בקולנוע קרוב למרכז העיר. כשסימו לראות את הסרט החלו לחזור לבית נאדיה.

השעה היתה אחד עשר בערב. אביה ביקש מנאדיה שתחזור לפני חצות.

כשהגיעו לביתה שם איברהים את גבו על דלת הבנין יעני נשען, והחל לשוחח עם נאדיה. שימעי נאדיה, ברצוני ללכת לביתי מאושר, אימרי לי שאת מרוצה ממני

 ואלך גם אני מרוצה. אמרה נאדיה , איברהים , לאט לאט ,אנחנו יחד רק יום ראשון, תמתין, ואחכ נראה. וכך דיברו ודיברו. לפתע  אחותה של נאדיה פתחה

 את הדלת ואמרה לאחותה: נאדיה , אימרי לחברך שאת מרוצה ממנו  וכך יפסיק

 ללחוץ על כפתור האינטרקום….