נוכתה מן וקט אל איסטראחה

פי קיריה קריב מן בית -שאן סאכן זלאמה כאן אישמו מורדוך והו אחוכו לג'וחה.

מורדוך דיימאן חאפ עלא מסארי כאן עינדו, ועשאן היכ חט אל מסארי פי אל כנאדר.
למא יטלע ברה מן ביתו, אל מסארי מאעו פי אל כנאדר.
ואחד מן אל איאם כאנת מורדוך קריב מן אל קריה, פג'אתן אג'ו עינד מורדוך חראמיין
וצארו ידורו עלא פלוסו.
דוארו פי בדנו מראתיין ומא שופטו אל מסארי.
אל חראמין כנתו זעלנין עלא מורדוך וצארו ידרבו.  מורדוך חאפ כתיר מינהם וקאל:
איסתנו , איסתנו, אינתו מוש דוארתו עלא מסארי מניח, ועשאן היכ תדרבוני ?
בשכונה קרוב לבית -שאן גר אדם ושמו מורדוך. והוא אחיו של ג'וחה.
מורדוך תמיד פחד על כספו ולכן שם את הכסף בנעליים. כאשר יצא מביתו הכסף היה איתו בנעליו.
באחד הימים היה מורדוך קרוב לשכונה ופתאום הגיעו אליו שני גנבים, והתחילו
לחפש את כספו. חיפשו בגופו ולא מצאו.  הגנבים כעסו מאד על מורדוך והחלו להכותו.  מורדוך פחד מאד ואמר: חכו , חכו , אתם לא חיפשתם טוב את הכסף
ולכן אתם מכים אותי ?…