ניכתאת אל סיעה

מן זמאן כאנת פתרה , אל נאס איפתכרו (חשבו) איזא אל סכאן (התושבים) פי מדינת (אל) חליל (חברון) גריבה (מוזרים) ובכיליין  (קמצנים)  והיכ צארו יחכו 
נכתאת עליהום.
ואחד מן אל איאם , זלמה בכיל (קמצן) כתיר כאן אשמו עזיז מן מדינת (אל ) חליל
טלבת מן מרתו אל אטיאב אחלא , עשאן בידו יטלע ברה מן ביתו.  ראח עזיז למג"מע , וצאר ידור אל מחלאת אל סיעת. (חנות שעונים). פי טאבק אל תאני וג"ד אל דוכאן
ודחל (ל)ג"וה (פנימה). קאל עזיז לביע אינו בידו ישתרי סיעה ג"דידה.
ג"אב אל ביע סיעה ג"דידה חילוה , וקאל לעזיז: האדי אל סיעה מן לון מניח (סוג טוב)
והי בס מאה וחמשין שקל.  מפיש ארחאס (יותר זול) מינהא.  קאל עזיז : האדי אל סיעה ע"אלי כתיר לאילי. אחוד בס עשרה דקאייק…
מזמן היתה תקופה, שאנשים חשבו שתושבי חברון מוזרים וקמצנים
וכך התחילו לספר בדיחות עליהם.
באחד הימים אדם קמצן מאד ששמו עזיז מהעיר חברון , ביקש מאישתו לבוש יפה
כי רוצה לצאת מהבית.   הלך עזיז לקניון, והתחיל לחפש חנות שעונים .
בקומה שניה מצא חנות ונכנס אליה
אמר עזיז למוכר שרוצה הוא לקנות שעון חדש.
הביא לו המוכר שעון חדש יפה ואמר : השעון הזה מסוג טוב , ועולה רק 150 שקל,
אין זול ממנו.  אמר עזיז: שעון זה יקר מאד, אקנה רק עשר דקות…