ראש הממשלה אמר לכלנו:השארו בבית .תקופה זו של וירוס מתפשט הקורונה היא תקופת הצרות. לפני תקופה זו בשנה שחלפה נסענו עם חברים לים המלח (ים המוות) ושם היינו חמישה ימים וארבע לילות.
ביום הראשון במלון היה חג יום העצמאות למדינת ישראל. נכנסנו למלון גדול ששמו המלך דוד ונתנו לפקיד כל אחד את תעודת הזהות ולקחנו את מפתח החדר. מחוץ למלון היה דגל גדול מאחורי הדלת בצבע לבן וכחול ובמרכזו מגן דוד. בסלון ז"א בלובי ראינו תלויה על הקיר מגילת העצמאות וכן כל מילות ההמנון הלאומי (התקווה).
כל אחד בחדר שינה היה לו טלויזיה,טלפון,מיטה גדולה,שטיח ווילון,מזגן אויר ארון מרפסת אמבטיה עם ברזים חדשים,והיה ציור גדול תלוי על הקיר מול המיטה. וכמובן נברשת (אני חשמלאי)…
בקומת הקרקע ראיתי הרבה אנשים ורבים מהם פנסיונרים.
במלון יותר מ500 חדרים וישנם אורחים משלוש דתות,הרבה יהודים נוצרים
ומוסלמים וקצת מדת הדרוזים,כלנו באותו מלון.
במסעדת המלון היו הרבה מלצרים מארצות סמוכות לישראל. מלצר מצפון לישראל מלבנון מירדן ממצרים וקצת בדואים.
על הקיר היו תמונות של נשיא המדינה,ראש הממשלה הרמטכל וכמובן אדון הרצל עם זקן גדול.המסעדה של המלון והמטבח עובדים סביב השעון,האוכל טוב טעים והרבה,ואנחנו מרוצים.
להתראות
אשכנזי ניסים
אוצר מילים,
ליחייה – זקן מג"אוירה לאיסראיל – סמוכות לישראל
מוטף – פקיד בדוי – בדואי
פארשה – מיטה
חנאפה – ברז
