נוכתה : בדיחה

פי מחל כביר, ויקעו נאס פי תור ללצנדוק ,   פג'אה, ואחדה שאבה אקדאם מן ואחד

זלאמה, קאלת לו:    איסמח לי , אינת אבוהו לואחד מן וולאדי.
אל זלאמה צאר מדהוש , וצאר יפאכר מן ווין בערף האדי אל מדאם, ושו עימל מעאה.
ווישו צאר יכון בלון אביאד.   אל שאבה שאפה הו היכ מדהוש וקאלת לו,
אנא מעלמה ואינת אבוהו לואחד מן אל תלאמיז פי צאפי.
נושכור אללה ג'ואב אל זלאמה, וראח אוואם לביתו…
באחד המרכולים הגדולים עמדו אנשים בתור לקופה,  פתאום בחורה שהיתה לפני בחור , אומרת לו : תסלח לי , אתה אביו של אחד הילדים שלי.  הגבר נדהם , ומתחיל לחשוב מהיכן מכיר את האשה הזו, ומה עשה איתה , ופניו החווירו.
האשה ראתה שהוא המום ואמרה לו:  אני מורה ואתה אביו של אחד התלמידים
בכיתתי.
תודה לאל ,ענה הבחור והלך מהר לביתו…