מבוכה גדולה היתה בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. תפסו אותנו לא מוכנים, והתפתחו מצבים טרגיים עקב נמיכות מול האויב בכח אדם ובציוד לחימה באותה עת.
אל המטה הכללי שבו שרת תת-אלוף מרדכי ציפורי, התחילו להגיע רשימות של נופלים מחזית הדרום והצפון. אחת הרשימות הרעידה את אמות הסיפין בחדר ובה
נרשם כי שלומי ציפורי , שזה שמו של בנו של תת-אלוף ציפורי , נמצא בין הנופלים.
המתח היה עצום ונעשו בדיקות ושיחןת טלפון, כי למרות המהומה היה ידוע כי שלומי נמצא בחזית הדרום ויש לברר לעומק את הידיעה, שבאה מחזית הצפון.
לבסוף התגלתה הטעות ושלומי בריא ושלם. איך קרתה הטעות ?
אני שרתתי בסדנת טנקים בצפון כמפקד מחלקת חשמל , ואלי הגיעו שני חיילים
צעירים, בוגרי קורס חשמל טנקים. עוד בטרם התאקלמו, פרצה מלחמת יום כיפור
והמפ שלנו נידרש להעביר בין השאר גם שני חשמלאי טנקים, לתגבור חטיבה ברמת הגולן. החשמלאים היו גיל כהן ושלמה ציפורי ז"ל בני תשע עשרה. כעבור מס" ימים
שמענו כי הסורים תפסו חוליה טכנית ברמת הגולן, והם נרצחו באכזריות.
בדווח כנראה נפלה טעות חיפזון ונרשם שמו של הנופל שלמה ציפורי בתור שלומי
ציפורי, ומכך נוצרה התדהמה,אין ספק שמצד אחד יש צער ואובדן, ומצד שני שמחה ואושר.
בהמשך השרות , עברתי קורס קצינים בבהד 3 והמדריך שלי היה סגן שלומי ציפורי
שהיה מדריך שקול מקצועי ואנושי. לימים הפך תת-אלוף מרדכי ציפורי זל למנכל
הביטוח הלאומי, ואילו שלומי ציפורי בנו התמקד בעריכת דין ועוסק בכך באזור תל-אביב. כמו כן פיקח על הבחירות בארגון צוות הארצי.
אכן למציאות פנים רבות, והמאבק להשגת שלום בארצנו עדיין לא תם.
